לא חשבתי שלי זה יקרה.  ימים כלילות שנים על גבי שנים תמיד הייתי בראש הטכנולוגיה, לא היה גאדג’ט שלא הבנתי, לא היה משחק אינטרנטי שלא שלטתי בו.

המילים “טכנולוגיה” ו”אבי סנטו”  הוא רומן מתמשך שהתחיל אי שם בכיתה ב’ כשהורי רכשו לי את המחשב הראשון: מחשב 286 ענק, גמלוני ובעיקר איטי.

מאז הוא הפך לחבר הכי טוב שלי. צעד איתי יד ביד, עברתי אתו  ועם יתר משתמשים בכל בעולם את כל התהפוכות, החידושים והטכנולוגיה שתמיד הפתיעה, החל מdos  בו הרצנו פקודות וכלה בווינדוס  וגרסותיו השונות.

הייתי מאותם ילדים היפראקטיבים לא מאובחנים, שיושבים מול המחשב והקסם היה קורה.

שעות על גבי שעות יכולתי לשבת, לתקתק, להתעצבן, להעתיק דיסקים ובעיקר לחיות את חיי מאחורי אותם מחשבים ותוכנות שהכניסו אותי  לשטחים נרחבים, שרק רציתי לכבוש.

השנים חלפו… לימודי המחשבים בבית הספר התחילו ואז זיהיתי לראשונה כילד, את הפרדוקס:

מצטיין במחשבים, בתוכנות ובכל מה שקשור לעולם office, אבל נכשל פעם אחר פעם בעולם החומרה, התכנות והמתמטיקה.

מה עושים? מתמודדים עם מה שיש.

שנים על גבי שנים הייתי קם כל יום ראשון ב07:00 בבוקר, צמא לקבל את העיתון, לפתוח אותו בשקיקה ולקרוא את מדור המחשבים של “ידיעות אחרונות”.

קראתי ויישמתי הכול. היו אלה ימים של שינוי, מהפכת האינטרנט המהיר עמדה בפתח, בועת ההייטק החלה לפרוח, אנשים התעשרו, חברות נפלו (בועת ההייטק) ובכל הזמן הזה  הרעב ליידע והסקרנות רק גדלו.

מאז חלפו שנים רבות והסוף ידוע- הפכתי את התחביב למקצוע.

אני לא מוותר עד היום, הכמיהה להבין בצורה יסודית כל עדכון שיש בעולם האפליקציות, התוכנות, וברשתות החברתיות.

המושג “ידידותי למשתמש” הוא משהו שעורר בי גיחוך , הרי “זאת לא בעיה” את/ה רק לוחץ.. כאן וכאן וכאן….

“טל אני לא מבין מה עושים פה”

ואז זה קרה! טל נברו, פיית הפייסבוק, שהיא גם חברה טובה שלי, שיגעה אותי שאפתח פרופיל בסנאפצ’ט. משום שאני, כמנהל מדיה חברתית, חייב להיות מעודכן..

דחיתי את הקץ עד היום מדחיינות טבעית וידעתי שבסוף אעשה זאת, מה גם שמבחינת כמות ההורדות לאפליקציות שלושת החודשים האחרונים היוו נקודת מפנה אצל המשתמשים הישראלים, וכמת ההורדות הפכה היסטרית.

בהתחלה, לא הצלחתי להבין על מה כל המאומה, כצרכן תוכן אובססיבי  וכאחד כזה שאוכל לארוחת בוקר קמפיינים ממומנים בגוגל ומקנח בניהול חשבונות פייסבוק, לא הייתה ברורה לי המטרה שלשמה האפליקציה פותחה.

לא היה ברור לי ”החידוש” בהעלאת תמונה או סרטון?!  לזה משמשת אפליקציית האינסטגרם  פינטרסט ושאר נגזרותיה.

סרטון שמסביר את תופעת סנאפצ’ט שהפיקו  , השלוחה הדרומית של קבוצת מקאן במצפה רמון.

התחבטתי (בעיקר עם עצמי) ..לאחר כמה ימים הבנתי שקורה פה משהו גדול מהחיים, זאת לא האפליקציה וזה לא ההבדל מפייסבוק  ושאר הרשתות החברתיות.

מדובר פה על שינוי של דור שלם, שצורך את התוכן שלו בצורה אחרת, שונה. דור שמעוניין להגיב לתכנים או להעלות אותם בצורה שונה לחלוטין ממה שהיה עד היום.

“גוגל זוכר הכל”  או לחליפין  ” פייסבוק  מציעה לך הצעות על פי תחומי עניין שמעניינים אותך”-  לא משחק כאן תפקיד.

הדור החדש, דור  הz  ( הנקרא גם דור המסכים) עושה את זה אחרת.

דור ה-Z (באנגלית: Generation Z) הוא שם משותף לדור שנולד לאחר אמצע שנות ה-90 או שנות ה-2000 המוקדמות ועד ימינו.‏

מקורות מסוימים מייחסים לדור זה את אלו שנולדו לכל המוקדם בשנת 1996‏‏ ויש המציינים מועד מאוחר יותר, עד 2001.‏  מספר דמוגרפים וחוקרים חברתיים מסכימים ביניהם כי הפרסומת הראשונה של ה-World Wide Web בשנת 1994 סימלה את תחילתו של הדור החדש.

שלא כמו בני דור ה-Y, אשר נולדו בשנות ה-80 וה-90 המוקדמות, בני דור ה-Z נולדו אחרי תקופת המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות, והם אינם נושאים את חותם פיגועי 11 בספטמבר (2001).

הטלפונים סלולריים והחיבור לאינטרנט, מהווים חלק מרכזי מחייהם וחלק מזהותם העצמית,במילים אחרות הם מחוברים לנייד באינפוזיה מטורפת יותר מכל פריט אחר בחייהם.

אז על מה כל הבלאגן?

סנאפצ’ט ,היא אפליקצייה לשיתוף תמונות, אשר פותחה בידי אוון שפיגל  ורוברט מרפי,. בעזרת האפליקציה, המשתמשים יכולים לשלוח תמונות, להקליט קטעי וידאו, להוסיף טקסט וציורים ולשלוח הכל לרשימת אנשי הקשר שלהם. לתמונות או קטעי וידאו אלו נהוג לקרוא “סנאפס” (בתרגום לעברית: “חפוזים”).

השולח של התמונות או הקטעים יכול לקבוע לכמה זמן יוכל מקבל ההודעה לראות את התמונה הטווח הוא בין שנייה ל-10 שניות),

ולאחר זמן זה ההודעה תיעלם ממכשיר מקבל ההודעה.

בנוסף, יכול המשתמש לדעת כמות הצפיות היו  על כל תמונה או סרטון שנשלח.


13055437_1728828233995591_7817917982833705180_n
למה סנאפצ’ט כל כך מצליחה ובמה היא שונה כל כך מפייסבוק וגוגל?

בניגוד לפייסבוק, דרכו הפכנו בין לילה לצרכני אקטיביים, משתפים, מגיבים ומביעים את דעתנו בכל עניין, מתעדים ומעלים סרטונים ותמונות, אשר נשמרים במערכת הפייסבוק ובטיים ליין שלנו לנצח. הם משמשים את מר צוקרברג כחומר ביד היוצר לצרכיו ובניגוד לגוגל, אשר שומרת את כל הצריכה  האינטרנטית שלנו, לרבות צפייה ביו-טיוב, שאילתות אותן אנו מחפשים ואיכונים שאנו מבצעים.

סנאפצ’ט  היא פלטפורמה העושה בדיוק ההפך ברמה המנטלית. היא מעודדת אותנו להעלות סרטונים או תמונות בידיעה מובהקת שהחומר אותו העלנו, יעלם תוך שעות ספורות. באופן אינסטינקטיבי, הגולש מרשה לעצמו לעשות, להתנהג ולהפיץ תוכן בצורה אחרת, עם חשיבה מקורית ויצירתית יותר, והכל מתוך ידיעה שהחומר יעלם תוך x זמן! אם אנו חוזרים לדור ה-Z ”חסר הסבלנות״, שנולד עם סמארטפון ביד, אשר צורך את החדשות ע”י צפייה במשפט אחד או תוך קריאה הכותרת בלבד, זה שמגיב באמצעות אייקון הלייק או רגש אחר.

סנאפצ’ט חרצה את גורלו ומעניקה לדור ה-Z , עם קצב מטורף, שאפילו אני, “המומחה הגדול”, כבר מתקשה לעמוד בו.

ולנו נשאר לשאול.. מה יביא לנו העתיד? עד כמה צריכת התוכן המהיר הזה ישפיע על הדורות הבאים? מתי יוגדר דור נוסף ואם כן מה הסיבות לתיוגו מחדש..?

ימים יגידו.

מאחל לכם ולבני משפחותיכם חג שמח וכשר.

אבי.

מקור: ויקיפדיה.