“אבי, אני רוצה פוסט שישבור את הרשת”, ” אני רוצה שיכירו אותי בדיוק כמו…”
פניות שבשגרה המגיעות אליי מדי יום על מנת שאני או אחד מאנשי נחזה מהו הטרנד הבא, הלהיט הויראלי הבא או בקיצור אנחנו הדוקטורים לתוכן ויראלי מדבק ונפיץ.
האם יש דבר כזה?

כולכם נוכחתם לראות או לזמזם את הלהיט התורן “גשם גשם מיטפטף” . צילום תמים של גננת שלימדה את כיתת הגן שלה שיר קליט שכל מטרתו הייתה ללמד אותם עברית כראוי, חורך את רשת האינטרנט הישראלית בימים אלה, גורר אחרי חיקויים, זוכה לאזכורים תקשורתיים בלתי פוסקים במדינה ולא רחוק היום ( לדעתי כבר השבוע) שהחבר’ה מארץ נהדרת יכינו חיקוי מושלם כולל איפור מדויק של הגננת וצילום אותנטי מתבקש.
אז מה היה באותו צילום וידאו תמים שכל כך הלהיט את הרשת? מה הגננת החביבה עשתה בסה”כ שגרם למאות אם לא אלפי חיקויים לעלות בכל המדיות בתוך ימים ספורים ולפחות למיליון גולשים לבצע אינטרקציה כלשהי הקשורה לנושא. ( לייק,שיתוף, חיקוי או שיתוף ל חיקוי)?
האותנטיות מנצחת
התוכן אותו אנו צורכים ביום יום הוא מזויף ומלאכותי מאין כמוהו. כן כן.. רוב התוכן אותו אנו צורכים, בין אם זה בטלוויזיה או מזירות המדיה השונות מקדם בצורה כלשהי בעל אינטרס גם אם אין בכוונתו “להרוויח” הון על התוכן, עדיין רוצה לקדם אירוע התנדבות, שירות שיחסוך לתושבי ישראל כמה שקלים או ישנה במקרה הטוב התנהגות צרכנית כלשהי. התוכן של “גשם גשם” היה בדיוק ההפך הגמור מכל מה שתיארתי: הוא היה אותנטי, חף מאינטרס שיווקי, מצולם במצלמת נייד פשוטה והכי חשוב היה חוסר המודעות. הוא גרם לנו להזדהות עם הגננת המדהימה, לעורר בנו רגש ואף להחזיר אותנו לימי הגן העליזים בו היינו חוזרים במנטרה אחר הגננת שרצתה להעביר לנו מסר.
אפקט העדר
יכול מאוד להיות שאותו תוכן מדבק היה נשאר בניידים ובפרופילים של המעגל הראשוני בו הוא הופץ, אך בדיוק כמו כל תוכן מדבק עם אופציה להצלחה
” הדיבור” הפך להיות זה שהניע את התוכן קדימה . אנשים רצו לראות במו עיניהם על מה מדובר וזה הביא את האנשים לחפש את התוכן בצורה אקטיבית. ובמילים אחרות הגננת כבר לא הוצעה כתוכן השווה לראות, אלא הפכה להיות תוכן מחופש, אשר שווה הרבה מאוד כסף.
תוכן שובר שגרה
הסלנג של אותה גננת, עיוות המילים והמבטא הערבי נתנו לנו עוד 44 שניות של ריכוז בתוכן, דבר אשר כמעט ולא קורה היום בעולם מטורף שמציג לנו מאות מסרים שיווקיים במהלך היום.
ובדיוק כפי שרושם ראשוני נקבע ב55 השניות הראשונות של כל אינטרקציה , אז גם פה תוכן שובר השגרה הזה העניק לנו עוד כמה שניות של עניין שהפכו להרבה יותר מכך והשאר הוא היסטוריה.
לסיכום
תוכן נפיץ או סרטון ויראלי מלאכותי יכול להחזיק לתקופת זמן מסוימת, אבל בדרך כלל אם הוא לא מציג קונספרצייה על גבול הפרובוקצייה הוא נעלם כלא היה וזאת לעומת תוכן אותנטי בלתי מודע לעצמו וזכיר שיכול בתקופת הדיגיטל המטורפת שלנו להגיע למספרים מטורפים ולגרור אחריו באזז מטורף.
אז רגע לפני שאתם חושבים על לצלם או להשתתף באחד כזה הזכרו באותה גננת מדהימה שבסה”כ רצתה ללמד את תלמידי הגן שיר המלמד אותם עברית.
#גשםגשםמיטףטף

לבלוגים נוספים של סנטו בלוג